מתי להשתמש ב-50% כפרופורציה המשוערת
מחשבוני גודל מדגם רבים קובעים כברירת מחדל של 50% כאשר היחס הצפוי אינו ידוע. זו אינה בחירה שרירותית. זוהי הבחירה השמרנית שמגנה עליך מפני הערכת חסר של המדגם הנדרש.
למה 50% הוא ברירת המחדל השמרנית
איבר השונות p x (1 - p) הוא הגדול ביותר כאשר p = 0.5. משמעות הדבר היא שגודל המדגם הנדרש הוא הגדול ביותר ב-50%, כאשר כל שאר הגורמים שווים.
לכן, שימוש ב-50% נותן לך הערכה בטוחה כאשר אין לך מידע מוקדם.
מתי להשתמש בערך שונה
אם יש לכם נתונים קודמים אמינים, תוכלו להשתמש בשיעור משוער שמשקף טוב יותר את התוצאה הצפויה. לדוגמה, אם סקרים קודמים מראים שהתמיכה היא בדרך כלל סביב 20%, שימוש בערך זה עשוי לתת אומדן מותאם יותר.
המפתח הוא שההנחה צריכה להיות מוצדקת, לא אופטימית.
כלל מעשי
אם אינך בטוח, השתמש ב-50%. אם יש לך ראיות קודמות אמינות, השתמש בהערכה מוקדמת זו. זה שומר על התכנון שלך שקוף וקל יותר להסבר.
מדוע הנחה זו כה נפוצה
שימוש ב-50% מגן עליך מפני הערכת חסר של המדגם כאשר יש לך מעט מאוד ראיות קודמות, או ללא ראיות קודמות כלל. זוהי אמצעי הגנה תכנוני, לא טענה שהתוצאה בפועל תגיע קרוב לחמישים-חמישים.
זו הסיבה שהנחה זו נפוצה במחשבונים, בהערות על שיטות ובדיונים עם בעלי עניין. קל להסביר אותה וקשה לעשות בה שימוש לרעה כל עוד אנשים מבינים שהיא שמרנית מטבעה.
- השתמשו ב-50% כאשר אין לכם נתונים קודמים אמינים
- החלף אותו רק כאשר תוכל להצדיק הערכה טובה יותר
- אל תחליף ערך נמוך יותר רק כדי להקטין את הדגימה
- תעד מדוע הפרופורציה הנבחרת מתאימה